פסק-דין בתיק רע"א 33154-04-13

1.         לאחר עיון חוזר בבקשה ולאחר עיון בתשובה שנתקבלה, יש בדעתי ליתן רשות ערעור לראות את הבקשה שהוגשה כבקשה שניתנה עליה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לפיכך תידון הבקשה כערעור.

2.         הערעור שניתן הוא על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מעיין צור מיום 13/3/13), בה נקבע כי הסמכות המקומית לדון בתביעה שהוגשה על ידי המבקש היא בבית משפט השלום בירושלים.

3.         בהחלטה שניתנה על ידי ביום 25/4/13 נתבקשה תשובת המשיבים. במסגרת אותה החלטה ניתנה הצעה הן בנושא הסמכות המקומית, והן בנוגע לתביעה כולה. בתשובת המשיבים לבקשה שנתקבלה ביום 4/7/13, הודיעו המשיבים כי אין הם מקבלים את הצעת בית המשפט, וכי אין מקום ליתן רשות ערעור, הן מפני שמדובר בנושא הנוגע לסמכות מקומית של בית המשפט, וככל אין מקום ליתן רשות ערעור בנוגע לסדרי הדין. כמו כן, גם לגוף הבקשה, לעמדת המשיבים, יש להתיר על כנה את החלטתו של בית משפט השלום.

4.         כעולה מכתב התביעה שהוגש על ידי המערער, נחתמו בין המערער לבין המשיבה מס' 1 (להלן: גברת גיל או המשיבה ), כאשר המשיב מס' 2 (להלן: המשיב) משמש מיופה כוחה, שני הסכמים ביום 14/5/09 בנוגע לנכס המורכב מבית ברחוב האלונים 54, קרית טבעון, גוש 10607 חלקה 198/2 בשטח 500 מ"ר, כאשר הבית הוא חלק בחלקה 198 בשטח 1,110 מ"ר בשלמות (להלן: הנכס ).

            מסתבר שמדובר בנכס אותו ירשו שלוש אחיות, כאשר גברת גיל היא אחת מהן, וחלקה בנכס שליש.

            הסכם אחד שבו חתם המערער במעמד של " מועמד לרכישה", ואילו גברת גיל כונתה " בעלים", ומהות ההסכם הוגדרה: " הזמנת המועמד לרכישה לשותפות לרכישת הנכס ולחלוקת הנכס על פי הסכם שיתוף ותשריט חלוקה".

המערער ביקש לרכוש במקום הגברת גיל שני שליש (2/3) מהחלקה בשלמות וכן לבצע חלוקה באופן שיקבל לחזקתו את הבית הבנוי על 500 מ"ר, תמורת 1,100,000 ש"ח, ואילו הבעלים יקבלו את יתרת החלקה (להלן: חוזה הרכישה ).

בהסכם זה התחייבה גברת גיל לפעול להעדפה בלעדית של המערער לרכוש שני שליש מהחלקה בשלמותה, מאת השותפות בחלקה, וכי רכישה זו תתבצע לאחר חתימה על הסכם השיתוף. כמו כן נקבעו באותו הסכם מועדי התשלום.

להבטחת התחייבויותיו של המערערבחוזה הרכישה, הפקיד המערער בידי המשיבה פיקדון בסך של 30,000 ש"ח. 

            הסכם נוסף נחתם בין הגברת גיל לבין המערער, באותו מועד (14/5/09), שהוא הסכם שיתוף במקרקעין (להלן: הסכם שיתוף ). הסכם זה מותנה בחתימה מוקדמת של חוזה הרכישה.

5.         במסגרת ניסיונותיו של המערער לממש את זכות הרכישה על-פי חוזה הרכישה, הסתבר כי הוא נדרש לשלם תוספת על הסכום המוסכם. ביום 22/7/2011 גילה המערער שהנכס מועמד למכירה באמצעות כונס נכסים, ולטענת המערער לא ידעו השותפות האחרות בנכס על התחיובויותיה של גב' גיל למערער בחוזה הרכישה. בסופו של דבר ביום 13/9/11 במסגרת דיון בבית משפט לענייני משפחה הוחלט כי תינתן לו האפשרות לרכוש 2/3 מהנכס בסכום מינימום של 1,213,333 ש"ח.

לטענת המערער התברר לו כי למרות חוזה הרכישה עליו חתמה גב' גיל, לא היה בדעתה להשלים את ההפרש שבין התמורה שנקבעה לתמורה המוסכמת בחוזה הרכישה וכי סכום הפקדון לא יקוזז, לטובת המערער.

            בנסיבות אלה הוגשה תביעה לתשלום פיצויים, להחזיר לו סכום הפקדון, וכי התנהלות המשיבים מנעה ממנו להשלים את העסקה.

התביעה הוגשה לבית משפט השלום בחיפה.

המשיבים הגישו בקשה למחיקה על הסף.

בקשת רשות ראשונה (29206-12-12) הוגשה ונדונה בפני כב' השופט רניאל אשר הורה על ביטול ההחלטה של בית משפט השלום, החזיר התיק לבית משפט השלום, ואפשר למשיבים להגיש בקשה מסודרת לסילוק על הסף.

גם לאחר דיון חוזר בבקשה, קבע בית משפט השלום כי הסמכוץ המקומית היא לבית משפט השלום בירושלים.

6.         כפי שהובהר וכפי שיפורט בהמשך, דין הערעור להתקבל, יש  לבטל את החלטת בית משפט קמא, ולקבוע כי הסמכות המקומית לדון בתביעה היא, לבית משפט השלום בחיפה.

הסמכות המקומית היא לבית משפט השלום בחיפה, וזאת בהסתמך על תקנה 3(5) תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. התביעה היא להשבת הפיקדון, שלו הם זכאים אם לא גרמו להפרת חוזה הרכישה  עליו חתמו.